ילדים עם רקע מאתגר או טראומתי משתמשים לעיתים קרובות באחת  מאפשרויות ההגנה: לחימה, בריחה, ניתוק, והתאמה/ריצוי. הם מבלים מעט מאוד זמן, אם בכלל, במצב שבו מערכת העצבים שלהם מווסתת, וזאת כדי לשרוד את הנטישה או הפגיעה.

ככל שהזמן עובר, ובמיוחד כאשר הפגיעה היא ממושכת ועקבית (והרבה פעמים נעשית על ידי האנשים שאמורים להגן, לשמור ולווסת), ארבע אפשרויות ההגנה מתפתחות לכדי מבנה מקובע, שלעתים תואם אבחנות מקובלות בעולם הטיפול (כגון נרקיסיזם, OCD-הפרעה טורדנית כפייתית, דיכאון קליני, דיסוציאציה, תלות-יתר, עצמי כוזב, ילד-הורי, וכולי).

בתקופת הילדות ההגנות האלו עוזרות לשרוד חיים שעשויים להיות מלאי פחד ואימה. אבל בבגרות, כשההגנות הופכות כרוניות ותקועות, הן מביאות לחוויית מציאות מצומצמת וצרה, לחיים שבהם התגובות למציאות לעתים קרובות לא הולמות ולא מותאמות, חיים רצופים ברגשות אשמה, בושה, חרטה, פיספוס, החמצה, בדידות וחוסר-הגשמה. 

בארבעת המפגשים נכיר כל תגובת הגנה כרונית לעומק, נבין את הגורמים לה, את האופן בו היא מגנה עלינו, איך זה נראה ומרגיש, ומה החוויה והקושי של האנשים הסובבים את האדם שאלו תגובותיו.  

אבל לא נסתפק בלהבין ולדעת, או בלאבחן. נעסוק בתקווה--מהו נתיב הריפוי עבור כל הגנה כרונית כזאת, מה היא ה"חוויה החסרה" שלהם, איך מושפע הגוף הפיזי ומה העבודה איתו, איזו עמדה טיפולית נכונה מולם, ומה האופק עבורם. 

הלמידה משלבת ידע ותיאוריה וניסיון מתוך:

התיאוריה הפוליואגאלית

התמקדות (פוקוסינג)

פסיכותרפיה גופנית וטיפוסי-אישיות

גוף-נשימה-תודעה-BBM

והספר: COMPLEX PTSD:

From Surviving to Thriving \ PETE WALKER